יום רביעי, 19 באוקטובר 2011

קפה מישהו?


עונת החתונות בעיצומה, יש לנו עוד 2 באופק לפני הכניסה לתרדמת החורף.
השבוע הוזמנו לחינה,
ויצאתי לקנות מתנה כייפית שתשרת את בני הזוג בביתם המשותף.
מתנות לאירועים כאלה אני קונה בד"כ באחת הרשתות הגדולות (שיהיה קל להחליף), לרוב אני בוחרת ברשת גולף ( Golf & Co ). אני אוהבת את מגוון העיצובים ואת העובדה שהמוכרות בסניף שליד ביתי, לא יושבות על הוריד ולא נחרדות כשאני מניחה כמה פריטים על שולחן הקופה כדי לבדוק מה משתלב בצורה הטובה ביותר.
כשאני יוצאת עם שקיות מרשרשות  יש בי קצת עצב שלא קניתי כלום לבית שלנו. והבית שלנו בהחלט זקוק לרענון עיצובי, פריטים צבעוניים ושובי לב ובכלל קצת השקעה.

הפעם קניתי. למעט 3 ספלי קפה תקינים, הספלים שלנו נראים לא משהו (קצת סדוקים ולא מזמינים... בקיצור, עייפות החומר).
ספלים רחבים כאלה שביני וביני חשבתי שהם יכולים להיות יופי של כלי למנת קורנפלקס קטנה בבוקר.





כל ספל עולה 12.90 עם 30% הנחה על הפריט השני.

יאללה הולכת להכין קפה.
חג שמח!

יום ראשון, 16 באוקטובר 2011

בנק הפועלים. פועלים.

הממממ... פועלים זה לא האנשים האלה שקמים מוקדם בבוקר, חרוצים, עמלים לפרנסתם?

אני לקוחה של בנק אחר ויש לי כמה עניינים ישנים (דווקא די חיוביים), שיושבים שם וצוברים קצת ריבית.
מה רע?

הכל התחיל ברצון  לגיטימי שעלה במוחי, לארגן את כל "הזנבות" הכספיים האלה לחשבוני הנוכחי שזקוק
ברגעים אלה לתזרים מזומנים טיפה יותר רציני ממה שאני מצליחה לספק לו.
מכיוון שיש לי כמה שכאלה בבנק הפועלים, ניגשתי שמחה וטובת לב לפני מס' חודשים לסניף ובמשך קרוב לשעתיים
מילאתי טפסים ובהיתי בפקידה הכי אדישה עלי אדמות, תוך שחזיתי בלקוח אומלל שעשו לו טעות מצערת ולא העבירו אליו סכום כסף על פי הסיכום, מה שגרר החזר תשלומים ובאופן כללי סלט שלם בחשבון.

בינתיים מיס אדישות שהדפיסה עוד ועוד טפסים, מבלי שהסבירה דבר וחצי דבר למעט מענה לקוני קצרצר לשאלותיי, סירבה להעביר אלי סכום כסף (שלי, שחסכתי בתקופת הצבא ושנאמר לי על ידה דקה לפני שאין בעיה למשוך כי הוא נזיל), כי אבוי אך אין בארנקי תעודת שחרור.
מיס אדישות סירבה לקבל את העובדה שעבר למעלה מעשור ויש לה לפחות 3 מסמכים שונים המעידים על כך שאיני משרתת בצבא.

ולסיום היא שאלה: "למה שלא תעבירי את החשבון אלינו?"
"את רצינית?" עניתי לה "שעות העבודה שלכם בלתי אפשריות!!"
היא ענתה בטון עייף  (כאילו לא ישבתי שם שעתיים): "את לא צריכה את הסניף... הכל עושים באינטרנט..."
אם זה לא היה עצוב, הייתי צוחקת.


כעבור חודשיים, כלומר היום, נאלצתי שוב לגשת לסניף (נאלצת כי לא ניתן לתת פקודת משיכה עתידית, עלי לבוא באותו החודש בו קיים מועד יציאה ולבקש את הכסף).
התעייפתם?
גם אני.


מאחר ושעות העבודה של הסניפים בלתי אפשריות 8:30-13:15 או 16:00-18:00
כל אמא לילדים שגם עובדת לפרנסתה תמצא עצמה חסרת אונים בבואה לבצע פעולה המחייבת בנקאי.

לא התעצלתי, בדקתי באתר הבנק וגיליתי סניף ליד המשרד שלי שעובד עד 14:00 מה שאומר שאוכל לנסות לקפוץ לשם על מנת להסדיר ולסיים את הסאגה הזו.
ניגשתי לסניף. סגור.
חול המועד. 

יום שבת, 15 באוקטובר 2011

סליחה תקלה

אנחנו בתחילת השנה העברית, אחרי ראש השנה אמרתי לעצמי "זמן מצויין לקבל החלטות", חבל שאת רובן שכחתי עוד לפני שהסתיימה ארוחת החג (הראשונה).
אחר כך הגיע יום כיפור והכל הקשור בהחלטות בנושא תזונה נכונה ופעילות גופנית, הוא נותן יופי של התחלה.
רק שבסיום הצום לא נותרו יותר מידי דברים "איכותיים" או בריאים בבית וגם אלה שהיו עוררו בי גועל.

מה אתם אומרים על סוכות? לכאורה חג באמצע שכזה אולי דווקא ממנו תצמח הישועה?

טוב נו, האמת היא שאני באמת חסרת כל כיוון או משמעת עצמית, חוץ מהילדים לגביהם כל מה שכתבתי מתקיים בצורה ההפוכה. כמעט.
למי אני מחכה? למה?
ברור לי שאף אחד לא יעשה במקומי, ינהל במקומי את חיי.
מה גם שנדמה לי שפעם, מזמן היו לי כמה שאיפות וחלומות לא רעים בכלל.
התפספס לי משהו בדרך.

נקודות:
  • להפוך את הבית, לביתי ולא לעוד דירה זמנית שנראה כמו גיבוב לא אסתטי של ריהוט ובלאגן (ולמצוא דרך לעשות זאת בהתחשב בסעיף הבאה ובהתחשב בכך שהיא אכן, דירה זמנית).
  • לנהל כלכלית את הבית, למרות שלא תמיד יש שת"פ מהצד השני או מהצד הראשון (האם לגזור את כרטיס האשראי הוא פיתרון טוב? אני תוהה).
  • למכור את האוטו.
  • לטפל בחסכונות וקרן הפנסיה כמו שצריך.
  • לאכול בריא,לחשוב בריא. הגוף שלי לא פח אשפה!
  • ללמוד. זה עושה לי טוב.

עד הפעם הבאה...
לילה טוב.



היונים

היונים, היונים המטנפות ויושבות על כל אדן חלון/מעקה מרפסת ובכללי איפה שרק אפשר.
מבחינת הילדים, הן עוד סוג של ציפור.
אין להם משקעים מעוד ניסיון נואש לנקות את אדן החלון שלמחרת יתמלא שוב בשלל גוונים חומים....

אז לטובת הילדים, תתעלמו רגע מהמחשבות השליליות והצטיידו בכמה פרוסות לחם יבש
אצלנו בגינה זה מביא יופי של יונים (ולפעמים גם ציפורים אחרות).
אני ניסיתי בשעות הבוקר, אולי תנסו גם אתם?




יום שישי, 14 באוקטובר 2011

אחרי כלי הפלסטיק ולפני הכלים של הגדולים
חיפשתי סכו"ם שיאפשר לילדים לאכול בצורה נוחה.

לשמחתי נתקלתי בחנות למוצרי תינוקות במארז של חברת TUM TUM
ובו שלושה סטים צבעוניים של כפית ומזלג תואמים,
(חבל שכבר הספקנו לאבד את אחת הכפיות, דווקא זו שבצבע ורוד שהילדונת לא הניחה מידה) .

המוצרים לא זולים אך איכותיים מאוד, משמשים אותנו מספר חודשים ונראים כמו חדשים.
אגב, המחירים שמצאתי בשיטוט בכמה אתרים יקרים ב10-20 ש"ח מהמחיר בחנות. אל תסמכו על השוואה בין האתרים שווה לבדוק גם בחנויות שכונתיות ולא וירטואליות...

 שבת שלום!



עוגת יום הולדת - הלו קיטי

ככל שהילדונת גדלה היא נלהבת יותר ויותר מהחתולה היפנית, הלו קיטי.
כשחגגנו לה יום הולדת 3 בגן היא ביקשה (וגם קיבלה), עוגת קיטי.


לאפייה השתמשתי בתבנית גדולה של תנור האפייה וכמות כפולה של עוגת שוקולד,
השתמשתי במתכון של ניקי ב. - עוגת שוקולד שילדים אוהבים, אין נפילות איתה!
אכן עוגה שילדים (וגם מבוגרים...) נהנים לאכול .








הכנתי כמות כפולה בתבנית הגדולה של התנור ואז חתכתי עיגול ומהשאריות הכנתי אוזניים. סידרתי על המגש (רכשתי בעלות של כ 3ש"ח, מגש קרטון מעט קשיח) וציפיתי בקרם חמאה.
היו לי כמה מתכונים לקרם הזה שמצאתי  כל מיני אתרים, אין לי ממש המלצה על מתכון משובח במיוחד או קל הכנה...
פשוט שיחקתי קצת עם הכמויות עד שהצלחתי ליצור קרם.
בגדול הקרם מכיל המון חמאה והמון אבקת סוכר. המון.
אבל למרות שחששתי מהתגובות, הילדים ממש אהבו.למעשה היו כמה ילדים שליקקו את הקרם
 ורק אז התחילו לאכול את העוגה.


שפם - קניתי מקלות ליקריש/במבליק בחנות תבלינים (לא מצאתי בסופר), הם היו עבים אז פשוט חתכתי אותם  בעזרת סכין באמצע.
עיניים - המסתי שוקולד מריר ואז שפכתי בזהירות על נייר אפיה (זה יוצא בצורת
עיגול), קיררתי קצת במקרר עד שהתקשה. אפשר להשתמש גם במטבעות שוקולד לאפיה שמוכרים בסופר.
האף עשוי מסוכריית מנטוס צהובה.




הסרט עשוי מבצק סוכר לבן + צבע מאכל אדום + צבע צהוב וסוכריות לקישוט שקניתי בשופרסל (ערכה עם סוכריות לבבות/ עיגולים ורודים/נצנצים). מכיוון שלא עבדתי מעולם עם בצק סוכר לקח לי זמן להבין איך עובדים איתו, לכן התוצאה צנועה יחסית.



בהצלחה!
ומזל טוב....

משחקי פירות וירקות

טיפ קטן וחביב, במשך תקופה של כמה חודשים הילדודס לא ששו לאכול פירות וירקות.
יום אחד ראיתי בחנות הצעצועים מדבקות בצורת עיניים וצץ בראשי רעיון.
הוצאתי את כל הפירות והירקות שהיו בבית, הדבקנו עליהם ביחד עיניים ועשינו הצגה.
מידי פעם הסברתי להם על הפרי או הירק...

עכשיו כשאני מניחה על השולחן ירקות או פירות הם בודקים, מסתכלים, טועמים (לא תמיד זוללים אך לפחות טועמים)

בתאבון!

הפעלה לגן - איילת מטיילת

השנה טרם נתבקשנו לארגן פעילויות לילדי הגן, אבל השנה רק התחילה....
בשנה שעברה הילדונת ואני סיפרנו את  הסיפור: איילת מטיילת
(בקיצור: איילת מטיילת אוספת חיות בדרכה הביתה וכשהן מגיעות אמא שלה מכבדת אותן במיץ ועוגיות)

מה להכין?
הספר איילת מטיילת של רינת הופר
שמלה בצבע תכלת
דמויות של חיות מועתקות מהספר או מצויירות ביד חופשית
דבק דו צדדי לחיבור החיות לשמלה (או לסנדל, או לנעל, הבנתם את הקטע..)
בריסטול להכנת כתר (לציפור)
(ניתן להחליף חלק מדמויות בבובות של קטנות של חיות, למשל ג'ירף על האף)

הילדונת ואני הכנו יום קודם עוגיות ביתיות
והבאתי איתי כוסות חד"פ + מיץ תפוחים

קריאת הסיפור נעימה והילדים (שרובם מכירים את הסיפור), משתתפים בקריאות ביניים משעשעות
בכל פעם שמצטרפת חיה נוספת לסיפור, מדביקים את החיה המתאימה על השמלה.

בסיום התהליך מרכזים את כל הילדים , איילת (הילדונת) מחלקת את העוגיות ואמא של איילת (אני!!) מחלקת את השתייה.

תהנו.

רעיון למתנה - עוגיות שקדים

שיא הפשטות.
טעים.
נחטף.
מתנה מפנקת.

בקיצור - אני ממליצה בחום.


אריזה
קונים קופסה  (מפח או זכוכית), אפשר גם להכין קופסאות בקלי קלות מקופסאות מטרנה ישנות שנרחצו היטב, נצבעו (בשתי שכבות לפחות) וקושטו לפי טעמכם במדבקות, סרט דקורטיבי וכל רעיון שעולה בראשכם.
אני ממליצה על קופסת מטרנה כי הקצוות הפנימיים אינם חדים (גם של "אופטימיל" אינן חדות).
כשהשתמשתי בקופסאות מטרנה למרות שניקיתי אותן היטב, הנחתי את העוגיות בשקית, הרגיש לי נקי יותר...


מה בקופסה?

אני אוהבת להכין את עוגיות השקדים הקלילות האלה, שמתאימות גם לפסח וגם סתם כשמתחשק.

3 אריזות שקדים מולבנים פרוסים (100 גרם לשקית 8-10 ש"ח )
2 חלבונים
חצי כוס סוכר לבן

בקערה טורפים (מערבבים במהירות) סוכר וחלבונים עד ליצירת תערובת מעט אוורירית ואחידה
מוסיפים את השקדים ומערבבים בזהירות עד שהם מכוסים בתערובת.

מרפדים מגש אפייה בנייר אפייה ומסדרים תלוליות מתערובת השקדים בעזרת כף, ניתן לשטח מעט.
זמן האפיה למגש נע בין 7-10 דקות תלוי בתנור. שימו לב שהעוגיות טעימות במיוחד כשהן לא "רטובות" אך לא יבשות מידי ושרופות. לימדו את זמן האפיה של התנור שלכם.

כמות העוגיות נעה בין 15-20 (עוגיות גדולות) לבין 30-40 (עוגיות קטנות)




ארבעת המינים

הפרי הכי מאפיין בעיני לתקופה זו של השנה הוא תפוח עץ, מבחינתי הוא יכול להצטרף בשמחה כמין החמישי בנבחרת ארבעת המינים.
מכיוון שעוגות דבש קצת נמאסו (לפחות עלי...) הכנתי עוגות תפוחים ועוגות גזר שיצאו טעימות, דבשיות (כאילו מלאות דבש...) והיוו תחליף שהתעלה על המקור.
רק שיהיה ברור, אני אוהבת עוגות דבש. באמת.

עוגת גזר בריאותית של קרין גורן - עשירה, מעט רטובה (לאוהבי הז'אנר) ומוצלחת.
אני הכנתי  את העוגה כמתנה לשני שוחרי בריאות/ פירות/ירקות/ קמח מלא ושאר "ממתקי הטבע" וחשוב להדגיש שיש בה מרכיבים שלא בהכרח נמצאים בכל בית - פלפל אנגלי טחון, סוכר חום כהה , קמח מלא כך שאם תרצו להכינה, כדאי להיערך מראש עם המצרכים...

את המתכון המלא תוכלו למצוא באתר של קרין גורן.





עוגת תפוחים מקמח מלא - אל תצחקו אבל המתכון נמצא על אריזת הקמח המלא של "שופרסל":

3 תפוחי עץ ירוקים (גרנד סמית) חתוכים לקוביות
כף קינמון
1  וחצי כוסות סוכר חום כהה
כוס קמח מלא
3 ביצים
3/4 כוס שמן קנולה
כפית תמצית וניל
1/2 כפית אבקת אפיה
50 גרם אגוזי מלך קצוצים

לערבב תפוחים עם קינמון ו1/2 כוס סוכר חום.
בקערה נפרדת מערבבים את שאר החומרים.

יוצקים חצי מבלילת העוגה בתבנית משומנת (אני אפיתי בחד"פ עגולה)
לאחר מכן שופכים את תערובת התפוחים ואז את יתר בלילת העוגה.
מפזרים את האגוזים קצוצים ולתנור (180 מעלות, כ45 דקות).

טעים.


שביל התפוזים - החורף בפתח

בשביל התפוזים ביקרנו בחורף הקודם, נסענו בקבוצה מאורגנת מטעם הגן של הילדונת
אך כמובן שניתן לבקר באופן פרטי.
לאחר נסיעה פתלתלה בין שדות ופרדסים, הגענו למקום נעים ומסודר.
בכניסה שטח מוצל עם כמה שולחנות קק"ל (אנחנו ערכנו עליהם יופי של ארוחת בוקר לכל הקבוצה, שאפו לגננת שארגנה ה-כ-ל!) ולצידם מתקני משחק לילדים, דשא רחב ידיים ובית קפה עם מבחר לא גדול של מוצרים.

בזמן שההורים קישקשו, הילדים התרוצצו בשמחה ובחופשיות בין המתקנים ולאחר הארוחה התכנסו להסבר על פירות ההדר השונים והתפוזים שהותאם לגיל הילדים והיה מוצלח ולא מעיק.

לאחר מכן התחלנו לצעוד לכיוון פרדס (קצת מוזנח), גדוש בתפוזים. כל ילד צוייד בשק וכך שמחים וטובי לב קטפנו תפוזים.
עם סיום הקטיף התרכזנו בלב הפרדס ושפכנו את כל התפוזים לארגז גדול.

מסביב לתפוזים ניצבו מספר מסחטות מיץ וכוסות ולאחר ההכנה שתינו מיץ טרי-טרי ....


מה עוד? 

מכוניות חשמליות: אטרקציה חביבה, מעין קלנועית של מבוגרים. אך זמן ההמתנה הארוך  לעומת הסיבוב כל כך קצרצר ומוגבל בזמן, השאירו בעיקר טעם של אכזבה.
מתקנים נוספים: מעבר למתקני חצר חביבים, היו הפעלות נוספות עם מים (כך נדמה לי), שלא פעלו בשל מזג האויר.
סדר וניקיון: מקום נקי ונעים, מספר חדרי שירותים נקיים יחסית עם נייר טואלט ומתקני שטיפת ידיים עם סבון.




מחשבון

כניסה (משפחות, לא קבוצה מאורגנת) :

36 ש"ח מגיל שנה ועד שנתיים
59 ש"ח מגיל שנתיים ועד 15
36 ש"ח מגיל 15 והלאה.

בהנחה שהיינו מגיעים באופן פרטי: 167 ש"ח


לדעתי סכום גבוה מידי לפעילות המוצעת, כדאי להתארגן כקבוצה כך ניתן להוזיל את עלות הכניסה משמעותית.

תהנו!


בוא אל הספארי


ממש לפני שבועיים, נסענו  עם הילדים לספארי.
כשהילדונת היתה בת שנה, חשבנו לעצמנו שהיא קטנה מידי ועדיף לקפוץ לפינת ליטוף חביבה עם ארנבות וחיות קטנות וידידותיות. מה שהתגלה כהחלטה נבונה ביותר שכן הגברת לא הסכימה להתקרב חיות הקטנות והפרוותיות. אבוי לנו אם היתה צופה אז ביוסי הפיל.
אחר כך נולד לו הילדון השובבון וחיכינו שגם הוא יהיה בעניינים...
וכך בגילאי כמעט ארבע ואוטוטו שנתיים ארזנו את עצמנו ונסענו לספארי,
(לא לפני שעברנו בתחנת דלק מזדמנת לנקות את השמשות שהטפטוף הליילי השאיר בהן סימנים).

למרות שהגענו מוקדם, חיכינו לכניסה עם עשרות מכוניות למשך כ20 דקות, שילמנו ממיטב כספנו ונכנסנו למגרש חניה שהיה פנוי יחסית (אלוהים אדירים, מה הלך שם כשיצאנו....), ובכניסה התלבטנו אם לשכור מכונית קטנה לסיור.
מכיוון שהשכירות מוגבלת לזמן ממש קצר וגם בגלל שהיה נראה לנו מהנה יותר להסתובב רגלית, הוצאנו את העגלה מהבגאז' והעמסנו עליה מכל הבא ליד.

תחנה ראשונה - הסיור בספארי

הסיור הזה היה ממש דומה למה שזכרתי מילדותי (אם כי פתאום הכל נראה קטן יותר)
דילגנו בקלילות על כלובים פחות אטרקטיביים לילדודס שאיימו לאבד סבלנות כבר ב10 הדקות הראשונות שלנו מול הכלובים. דילגנו גם על סיור בפינת החי שהיתה עמוסה לעייפה בשלל מבקרים על ילדיהם, סבתות, סבים  ובכללי לא היה שם משהו שלא ראינו בפינות החי שביקרנו בהן בעבר.
חוץ מסוסי הפוני. חמודים ביותר.
אז אתם יודעים, הלכנו על הכוכבים המנצחים של הילדים: קוף, פיל,ג'ירפה.


קוף אחרי בן אדם... במקרה של הילדודס  המקרה הפוך, לאורך היום חזינו בשלל חיקויים  לקריאות קופים
וגם ריקוד קופיפי אחד שהתגלה כמצחיק במיוחד.



תחנה שניה - מופע "סימבה מלך הספארי"

הצגה משובחת ומושקעת בהשתתפות שי ורועי (בדמויות שלהם מתוך:"מותק של יומולדת"), טוביה צפיר (בשתי הדמויות האהובות: סבא טוביה וטובי דובי) ושחקנים/ רקדנים נוספים ונהדרים.
ההצגה נערכה באמפי עם ספסלי עץ מדורגים ומכיוון שהיה חם הפעילו שני מאווררים עם מים שציננו מעט את האווירה.
בשלב זה הילדון כמעט נרדם  ועבר לטיול רגוע בעגלה עם אבא.
הילדונת ואני נהנינו מכל רגע.



תחנה שלישית - פיקניק

אחרי שההצגה הסתיימה, טיילנו לנו קצת בין הכלובים עד שהגענו לדשא שליד הכניסה (בחלק הפנימי, ממש לפני מגרש החניה), פרקנו מהעגלה צידנית קטנה עם שניצלים, חומוס , ירקות חתוכים ולחמניות. פרסנו את המחצלת שהגבר הביא מהרכב שחנה ממש לא רחוק משם.
מסביב טיילו להן תרנגולות בחופשיות וחוץ מכמה קריאות "קישטא!!" של הילדון, היה ממש שליו ורגוע.

תחנה רביעית - סיור בשטח הספארי (או בקיצור - נו...איפה האריה?)

אני מודה שזה היה החלק המייגע ביותר. כמות לא מבוטלת של מכוניות שיצרה פקק די מעיק, כמו גם וויסות המבקרים לשטח האריות שגם הוא יצר פקק מלאכותי.
אחרי שצפינו בזברות חביבות, יענים ושלל חיות הבר,
ראינו 2 אריות מפוהקים וכמה בני משפחה מנומנמים שחלקו איתם את שטח המנוחה.
היה מעט מאכזב. אבל ככה זה עם כל בילט-אפ שעושים. במקרה של "מלך החיות" הציפיות תמיד יהיו גדולות יותר מאריה וחצי שפוקחים חצי עין עייפה. במיוחד שגם בסיטואציה הזו היו כמה נהגים שהתעקשו לעקוף את ה"פקק" ולהתגנב בין המכוניות הממתינות.

סיכום -
היה מצויין! אני שמחה שחיכינו לגיל הזה, הילדונת נהנתה מכל רגע וגם הקטנצ'יק שחגג אתמול יום הולדת שנתיים! התעניין והתרגש לראות את החיות בגודל טבעי (נראה לי שהיה קצת בהלם מגודלו העצום של הפיל שעד כה נודע בשם: פילפילון...).





המחשבון


לא כולל דלק ואוכל (פירות וארוחת צהריים) שהבאנו מהבית


כניסה: 57 ש"ח לאדם (לא כולל הילדון שהיה  טיפונת מתחת לגיל התשלום)
שני בקבוקי מים קטנים: 7 ש"ח לבקבוק
(מים קרים ניתנים למילוי ללא תשלום בברזים הפזורים ברחבי הספארי)

סה"כ 185 ש"ח

בעיני סכום ממש סביר ליום גדוש בפעילות...


חג סוכות שמח!